החלום הישראלי

לפי תוכנית טלוויזיה שצפיתי בה לא מזמן,

החלום הישראלי האולטימטיבי הוא:

בית צמוד קרקע, עם גינה ירוקה מסביבו.

אם נוסיף לכך, גג רעפים אדום, נוף הררי מושלג, ופלג מים פסטוראלי הזורם אט אט, בפכפוך עדין אל אגם סמוך, בו כל הנוף הקסום הזה משתקף....

כנראה שהרחקנו למחוזות לא לנו,

וגם אם ממש נתאמץ...אל היבשת המובטחת לעולם לא נגיע.

את אירופה, כידוע לכולנו, עזבנו (שלא מרצוננו) לפני כמה עשרות שנים בודדות,

ולא בגלל נופיה הקסומים.
ארצנו אולי (רק אולי) משופעת בחלב ודבש, אך לצערנו, לא משופעת במחצב הכי חשוב:

מים.

ואנוכי... בת המעמד הבינוני, נצר ליוצאי אירופה שראו את הנולד הרבה לפני הזוועות, והגיעו לארץ הקודש עוד בימי הטורקים, עדיין ממשיכה לחלום עם כולם, את החלום הגלותי הזה, שעבר אלי בירושה או אולי בגנים הבלתי מסופקים של הגולים נטולי הקרקע.

כן כן, כמו כולם, גם אני היטבתי עם חיי, וקניתי (עם בן זוגי היקר שיחיה) חלקה מרווחת, בפאתי מרכז הארץ,

קרוב לרכבת, ולא יותר מידי רחוק.

בחזקתנו חלקת אדמה לתפארת מדינת ישראל:

גג רעפים אדום,

ודשא, דשא, דשא

שירשנו מבעלי הבית הקודמים.

שנה אחת בלבד נהנינו מהשקיית אדמתנו ברינה,

וכבר בחורף השני להתיישבותנו הציונית,

נתבשרנו על הגזרות וההיטלים:

no mor water

השוק, ההתמרמרות, העלבון והכעס התערבבו להם ברגע מחונן אחד, בד בבד עם התנפצות החלום.
איך יכלו לעשות לנו את זה?
מה בסך הכל ביקשנו? לחיות כאן ולעשות כאילו שם...מה רע?
למה שם יש שיטפונות, ושלגים, ואנחנו כאן בפאתי המדבר, עם כזאת מוטיבציה, באנו להפריח את השממה.... ומה?


אז זהו...שזה רע!!! רע!!! רע!!!

היגיע הזמן להיות מרוצים!

את הילדים אנחנו מנסים ללמד:
מה שיוצא, אני מרוצה...

ולא, אני לא אוהבת את המשפט הזה בכלל!
כן צריך לשאוף לשפר, כי זה משהו אחר... אבל- דחיל רבאק

אנחנו במזרח התיכון,
בצידו הלא גשום-
להתעורר כולם, כי זה לא יקרה!!!

ועל זה הבלוג:

החלטתי להיות מרוצה!!!

ישנן דרכים להשיג חלום, עם קצת שינויים:
שינוי בהרגלי צריכת המים, שינוי בהרגלי בחירת הצמחים,
ובעיקר:

שינוי בהרגלי חלימה.